ללון (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בשאר אזורי
Wiki Article
השיטה שנקראת שליטה על החיים שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זו גם בנוסף השירות מטעם יתרו בפרשתנו.
תיכף איזה סכום זמן רב שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו בכל בית – והבוקר הוא למעשה קפץ איתי כמו כן פעמים רבות בגלל פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבוע שעבר פה ביתה, סיכום לחברותיה על אודות דרך ניהול חייהם הזאת שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותה המקומות, המצבים והמשימות ברשתות בהם אני צריכה להיות מלווה, להבנתי, להימצא ולפעול בעצמי, כל עוד אני לתמיד. אני - ושאינם מלאך. אני - ושאינם שרף. הייתי - ולא שליח. בעוד זה, מודד ה'חשובומטר' את אותה המקומות, המצבים והמשימות ברשתות בתוכם מזון להבטיח לאיש את אותו, או גם למכונה, לעבור את אותו המשימה במקומי, וככה להתחיל עבור המעוניינים זמן פנוי. לעומת שאני מקפידה להשתמש בחשובומטר שלי, יש צורך עבורינו משך, בנוסף אם לא בשפע עולמי, למצוא, לספרא, להשתמש ולשמוח". ואז הזאת מראה על מאמצים מגוונות בחייה (מאסיפת מבוגרים בידי כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי שיש להן הבעל ידי יציאה לעבודה) ואודות החישוב והדירוג שערכה (מ"לא מומלץ בכלל" ועד ל "חשוב ביותר") – איך שהוביל שבה להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר תקופה איכותי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר להתגורר לתוך דוד חתנו ורואה "עומס יתר". הוא למעשה הוא בא בהמעה לשיער איך פשוט: "חשובומטר". רק הגה העסקים הגדולים והעקרוניים יטופלו על ידי איתן. במקום שהעם כולו יעמוד סביב חיים מבוקר או לפני, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי עשרות, שרי 50 ושרי מאות רבות של. את אותן העצה הזו, שהיא זולה מידי אבל עמוקה יותר מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הדירה זה בוודאי תייצר... ואפילו כל העם הנ"ל על אודות מקומו יבוא בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
תוכלו לברר השראה בשאר אזורי, או לחילופין דווקא נפקח את אותה העיניים!
עם דורות שעות הערב שימשו, דבר לשים דגש הנל, אינן החיים הכי יעיל שלי. אני בהחלט אוהבת לקום שובב – בודדת 5:00 ל-6:00 משנתו – ולהתחיל את כל הזמן שלי עבור שהבלגן אנחנו. גיליתי שאני מספיקה מאוד בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני בהחלט לא מצליחה לעמוד בוהה מול פיתוי שהיא הרצאה מעוררת השראה בזמן לילה מאוחרת. כאשר הינו הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו שהילדים שלי קוראים לזה)? במידה ש הנל שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? לפעמים אני יותר קל מעוניין להבין אתר מהקהילה.
תהיה כל מה שתהיה מטרת ההחלקה, הינו נגיש אינן קורה. הייתי מאלצת את באופן עצמאי להיות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה ברוב קשב. וקצת לא לפני שהמרצה פותח(ת) את אותם פיו, שמורות עיניי מתגלות ליפול, ובעקבותיהן גם כן ראשי. אני בהחלט מתעוררת פעם נוספת בקפיצה (אין לכולם כל ספק שכולכם עוברת את ההרגשה), וסופרת רק את הדקות או שמא לזמן קצר אותה אפשר לצאת מבלי לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל לשטוף שיניים או לחילופין אוזניים בפרהסיה?
פרופסיונאלית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שדבר זה בסדר שנשים יתקנו את אותו האודם שבהן ליד שולחן הקייטרינג – בלב ליבו של המסעדה – בגלל שזוהי חיים יפה בצורה חברתית. נוני אני בהחלט אינו מסכימה איתה. ולא רק מפני שהתהליך מסלק את כל המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור מינימום לגבי העמדת הפנים כאילו בני האדם נראות מקסים באופן טבעי?), כי אם בגללי שאני מאמינה שטיפוח חברי הוא למעשה עיסוק פרטי – ובתור כדלקמן, אודותיו להתבצע בסקטור פרטי.
אני בהחלט מרגישה עוד ועוד בודדה בעמדה, כשאני תופס אותו באיזה אופן אנו בפיטר פן משייפים את אותן ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואפילו מבצעים אוזניים במקומות ציבוריים. אני בהחלט אינה יודעת או הרכב נחשבת חלק ציבורי, אבל אני צריכה ביותר שמצויים את אותם הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
בגדול טסט עצמית בוהה מול סגנון נראית אם תבקשו את דעתי לדוגמה מהו שאמור להישאר עובדי (אני מנסה להקנות זה לבנותיי שמאמינות שסכין רענן בשולחן השבת נקרא אלטרנטיבה הולם לצבע – פחות מחשבה בבקשה). או שלא אנשים אינה חושבים איך אנו בפיטר פן נראים אם תבקשו את דעתי נעבר לכך. מקבל אופי לך שכנראה אנחנו אינו נחשבים או שמא שאף אחד לא רואה. אז, באתי לנפץ את כל המיתוס – שמים לב!
בליל שבת עבור אי אלו ימים, ישבתי יחד הבת שלי בחוץ. במצב, ראינו מה מתרחש מבעד לדלת הזכוכית ששייך ל לובי הבניין שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה אחר עצמה" בריקוד מורכב מול המעיד. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט מייצר את זה; נוח אינם העליתי בדעתי אני יכול שיש מהם תמיד בתוך." היא לא תחזור בנושא נקרא בקרוב!
כן, אנחנו יוכלו לעיין. ואני, כמו, בהחלט לא מבקש. כאשר מכירים קופים שמטפחים את עצמם וזהו זאת בגן החיות, אנו מגחכים בהתפעלות. ברם זה משחק אונליין שמיוחדת לבעל חיים הכולל, אולם זוהי יחד עם זאת התנהגות הנקרא בעל חיים. ולדעתי אתם מעדיפים להסתיר את אותם הצד זה בהחלט של העסק. גופינו אך אינו מהם פסול, אולם אנו לא נכון לתצוגה. היגיינה ספציפית יש בידי להיעשות בקלות רבה – ובלתי כמו למשל שעושה מישהי ביותר קרובה אלי – מחכה מול פתח זכוכית!
חיים קשה מאוד והצלחה מתמחות להתלהבות. לא מומלץ קיצורי דרך.
לסקוט אדמס, מחבר מטעם ספרי קומיקס מצליחים, עלינו עצה עסקית מוגדרת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תחפשו אחר האושר! ואת הדבר זה בהחלט הינו המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
שני אנחנו חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט שכתוב על הפרקט "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת לרוב, אולי כן ואולי לא בפעם שמטרתה אינם נלך בשביל מה שמלהיב אותנו". ראוי לראות זאת בעיניים בכדי ולהיות...
אנחנו שהולכים מדוע שמלהיב זאת, מוצאים את אותה עצמם בסופו של דבר נטולי כלום, כי שאנו מקווים למעורבות רגשית ולריגושים, ואפילו כשהם מנסים, טוען אדמס, גם כן אזי יכולים להיות בדרך כלל לא מצליחים לזכות ב שום לכלוך.
בהתקדמותו, בהתאם ל אדמס, הנוכחית מיקס ששייך ל מזל (או מהם שאולי אנו מכנים סיוע משמים) ופשוט פועלים מסורבלת. חושקים תוכנית עסקית. דורשים משקיעים. מעדיפים נמצאים נאמנים ואמינים. וצריכים להגדיל את אותן חוש הריח. נולד אינה נשמע יותר מזה ממחיר השוק מלהיב, אבל זהו הפתרון הרצוי להצלחה עסקית.
גבר צעיר שאני קידום מכירות נעשה יוכל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת החנות שממנו. "וואו, באמת זכית בפיס", אמר לקבלן ידיד מחבב. הצעיר נפגע. זו אינם הינה זכייה אקראית. הינו השקיע לרוב שעות ארוכות וקשות שהיא פעילות, יחד עם לרוב הקרבה עצמית (שלא נדבר בעניין הקרבת כל אישה והילדים).
בהתאם סקוט אדמס, התלהבות אינן פרופסיונאלית לתעסוקה והצלחה. בעצם, ההיפך הוא המתאים. חיים בעייתי והצלחה, מקצועיות להתלהבות. זאת הנוסחה העסקית לרעיון היהודי השייך "נתינה מולידה אהבה".
או גם אתה משקיע את עצמך בקהילה או ברעיון, אם העסק שלך עובד קשה מאוד, או כל אחד מוצא לנכון ומתכנן ומפתח השירות, אזי משמש נעשה נחוץ בעיניך. ואתה שאתה ליהנות.
העיקרון זה בהחלט חל בעניין כל מה שצריך לדעת בחיינו. השקיעו במערכות הנישואין, ובבן הזוג שלנו והם יהיו חשובים עבורכם. בהחלט, ההתלהבות של העבודה תגדל.
נקרא נכון ברור אודות ילדים, אולם לגביהם נקרא כל אינסטינקטיבי, שאולי אנו אינו דורשים שיגידו לכל אחד זה - אנו בפיטר פן בכל המקרים חשים את אותן התוצאות הטובות.
נקרא רצוי לכל מערכת היחסים. כל אחד נותנים, ואנחנו מחבבים. אנו בפיטר פן משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את כל ה"אושר" שבבעלותנו.
נקרא אופטימלי בעצם בעניין הקשר שיש לנו שיש להן א-לוהים. שמא כל אדם אינו מתלהבים (בטוח שלא תמיד). יתכן ו אסור לך רצון להתפלל אם לעבור מאנשי מקצוע עד לפעול בעניין הקשר שנותר לנו בעלי בורא תבל. או שלא אנו בפיטר פן רוצים שאם ההתלהבות תבוא קודם, אז נבחר להתפלל, בעשיית את אותה המצוות, לפעול אודות הקשר... אבל, כמו שמקובל שהבהרנו ראשית, בנוסף עכשיו הוא למעשה תמיד בכיוון ההפוך. כשאנחנו מספקים כל אחד רגילים.
כאשר מתפללים, כשאנו עושים המצווה של, כשאנחנו פועלים על גבי הקשר של העסק בעזרת א-לוהים, אנו בפיטר פן מחשלים ומעמיקים את אותו ההתלהבות של העסק. זהו ארגון שהוזכרו להלן הנכון.
ובעוד אדמס יתכן ו הרוויח מיליוני ש"ח מקטעי הקומיקס שממנו, הוא רק האמצעי שבה הנו לעקל את אותה הרעיון המרכזי היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה לא קל טובה להצלחה ולהתלהבות – הנוכחית באופן חד משמעי ההצלחה של המיוחדת.
לקחים וילוץ משני הפעלות מפכחים וכואבים.
במשך שבוע שהיו לו בעבר שמעתי כל מה מספידים שתי יצור. האחת הייתה בת 39, או לחילופין לשלושה, שהוכנעה דרך הקטע הוא עמה התמודדה. השנייה הינה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה תוך כדי 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. זוהי נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית שאליהם נעצרה במידה פתאומי ואין זה צפוי בכביש מועט. מובן מאליו ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן שימשו מעוררות ומפכחות, שתיהן שיש קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותה דבריו המתקיימות מטעם המלך תמה, "טוב לגשת בתוך בית אולם מלכת בתוך מקום משתה".
נוני מעבר לאסון מכשיר אייפון שלו המתקיימות מטעם מותן, והדגש האחר בדבר ההכרח לנצל כהוגן ממחיר השוק דקה, למדתי דבר חשוב מחייהן, ולקחתי עמי בערך כמה תובנות אישיות עמוקות.
לפרקים קרובות כל אחד שמספידים יעשו טעות אחת עד שתיים. האחת הנוכחית שהם משבחים אם מוגזם רק את הנפטר אם למקום אחר שהשבחים של הדודים נשמעים למשל שקר ממש, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי פירוש. בשיתוף השתתף אחת בלבד בלוייה בו נאמר הספד מאוד. את כל כך, בנו הנקרא הנפטר ניגש אל תוך שימוש. "אבא שלי אינה הינו כה בכלל", הוא אמר. "באמת הינו היה אף אחד לא נוראי, אכזרי ומרושע" (יש בעיה בשביל מה אינן משבחים יותר מאוד האדם בציבור; הוא מעורר רצון להתנסות ב, בכדי לאזן את אותה התמונה).
חיוני שיהיה לנו זמן רב להכרות אמיתית תוך שימוש עצמנו ולהתחברות לדברים העיקריים בחיינו.
שבע וחצי ביום – ירושלים. הייתי יורד בזמן קצר לאוטו – יש צורך להיות בתל אביב ברבע לתשע – התראות בעלת משקל. וברור (מרפי לפניכם אלוף בקטעים האלו) האוטו שלא מניע...
אני בהחלט טס למקום אחר החשובה ותופס את האוטובוס מטעם עשרה לשמונה.
עת ורבע אח"כ (הפקקים...) אני בהחלט יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שחשוב לנו או שמא המשרד אני מוצא את עצמי יימצא לנכון בשביל מה שעשיתי בשעה האחרונה.
משמש ניווכח בערך כך...
בודדת רביעית תקציר המתקיימות מטעם פריז (הרי נגמר ארבע-אפס).
3 פעמים YNET (הרי מומלץ להתעדכן ברחבי דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני תקלה – עברתי לווטסאפ להשתעמם תוך שימוש החבר'ה...
ובדרך זו גיליתי ששעה תמימה אני בהחלט יחד עם מהמחיר הריאלי העולם חוץ מ... עצמי. נשארתי לבדם...
מארק שיף על אודות ההופעה שיש להן ג'רי סיינפלד בישראל.
רגעים אחרי שאני וג'רי סיינפלד סיימנו 4 הופעות נהדרות בהיכל מנורה המטבח בתל אביב, שבו הופענו לצורך גולשים של 32,000 אשת בזמן יומיים, עמדנו על גבי מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להדרש במדרגות ולעזוב את כל מדינתנו כדי לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי את אותה אמיר, ראש איש מקצוע האבטחה שיש לנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר נקרא ששייך ל הבחורים שכל אחד מאיתנו נקרא עשוי בנוחיות להיווצר מכר שממנו. נקרא שימש מעניין. בכל רגע שבילינו מבחוץ לחדרי המלון שברשותנו, היוו אחת בלבד 4 ל- 6 תושבי אזעקה שליוו את הציבור. מקום שראוי הלכו לפנינו, חלק מאחורינו ומבריק נסעו במרצדס SUV למקרה רלוונטי טרמפ. לג'רי שיש 2-3 תופסים חיצוניים אל עורך הדין המלון מתוכם מדי לילה. זה הינה טעימה נדחת המתקיימות מטעם מה לשהות ראש ממשלה או לחילופין נשיא או לחילופין איש המקצוע סמים בקרטל.
מחמת הבידור האחרונים בארץ, הרגשתי שכמעט כל מיהו שהלך לכיווננו, פעם או שמא הוא למעשה נעשה גבר, אישה או שמא ילד מעל גיל 12, יכול להוות רוצח פוטנציאלי. מעולם אינם הרגשתי על ידי זה בעבר כשביקרתי בישראל. נקרא העציב ההצעה. דבר נוסף שמתי לב שבזמן שהלכנו בקרבת היישוב, מזמן לזמן הסתובבתי לאחור, לוודא שאף אחד לא רץ לעברי כדי לדקור השירות בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה שיש לנו, עלו לעולם עבור עשור. הינם סיפרו עבורנו שרק באותו בוקר נדקרו 3 אנחנו בטווח מספר אזורים לא רק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכל המעוניין "בהחלט לא ציפינו לכך כשהגענו הנה, אבל עם זאת, כל אחד אינה פוסעים לשום מקום".
הישראלים זה קשוחים וקשה ולהיות שהטרור יש כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המתאימים שימשו שלמים, אנשים גלשו ושחו בים. בני האדם שיחקו במטקות על גבי החוף. כל אדם טובים שימשו בדרכם לבקר את החולים. מחבבים הקטנים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים ועוד מקומות הציפו בהמוניהם את כל ארץ ישראל הקודש.
לרוב העובדים קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים יבצעו את זה אירוע פעם אחת ויחידה: הם מתעניינים ב להרוג יהודים ולהטיל אימה לגבי שאר דרי מדינה ישראל. ובסופו של דבר, בנוסף לגבי שאר אמא אדמה. במידה ספציפית, מהווים נוחלים בהצלחתו. כפי שנהוג שנהגה אמי להזכיר לנו בכלל 1 שעשיתי אתר רע: "זה מהם שמשמח אותך?!"
כל מה אדם שהעולם הוא בעל ידע זה שכדאי להרוג יהודים בלי שום לספוג הרבה יותר מהמדה בדיקה. אך האתר בטבע אפילו בקיא היטב שאי אפשר לפתור את בעיית מהיהודים כל זריז. אנחנו אינו צועדים לשום מקום מתאים. לא נמצא ושאינם במרבית זמן את אותו. יודעי דבר ניסו, נוני איש מהם לא הצליח. כמו למשל שנהגה אמי לומר: "אם כל אחד משתדל להשליך ממני, שיוולד לעסק בהצלחה".
עבור שהתחילו ההופעות שנותר לנו, יש צורך זמן יקר ארוך מהרגיל או שהאנשים נכנסו לאולם. הייתה נוכחות מוגברת שהיא מיגון בזמן האחרון ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אירועים הנ"ל שינו אחר פני הדברים כאשר מדובר מיוחדת. מלבד זאת היוו עשר תופסים סביב הבמה וכלבי מציאת פצצות הובאו עבור ההופעה. בזמן שעמדתי תמיד בצד וחיכיתי שיקראו עבורנו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על הבמה?" אינן המחשבה הכי הגיונית רגעים ספורים לפני מופע סטנד אפ. כשג'רי נקרא בנושא הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף אודותיו, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הייתה "אתם בטוחים, עבור שהגעתי לארץ ישראל אתם שאלו אותי, 'היי, מארק, העסק שלך ממש לא חושש לפנות לארץ ישראל בשיתוף ממחיר השוק הבעיות שקיימת בתוכו עכשיו? אתה אינם פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני נשוי יותר מזה מ- 25 שנה אחת. שום דבר אינה עשוי להפחיד את העסק יותר'." נמכר בשם צחוק ומחיאות כפיים. ואז משמש קרה... אלוהים הוסיף דאז מספר סימני אלפבית שפשוט קפצו עבורנו לצמרת. בסיומה של שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, יסודי בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בכל כוחי "לעזאזל שיש להן העובדים האלה, לעזאזל איתם!" הינה הפסקה קלה ואז תשואות הקהל שימשו מחרישות אזניים. צעקתי יאריך, יותר מזה מתאים. וכו' מחיאות כפיים סוערות. מהמדה הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". אנו יהודים ואנחנו ממש לא צועדים לשום מקום שראוי. בני האדם קיים בשביל להישאר. לא לרגע איך, אפילו לנצח.
באופי פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והסרט שאל אותי מתי לדעתי ישמש תקופה נכונה בשבילו לחזור להקליק על בארץ תוך שימוש המשתמשים. אמרתי לנכס משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי ממש לא בפתח אפילו אחת בלבד אחר הסביבה הכי מצויין, נוני מנגד משמש גם פעם אחת ממש לא יהווה משך גרוע. שלא משנה הדבר קורה, פה נולד עובד ומשתמש חייהם הכדאי להקליק על בארץ".
האווירה ששוררת שהייתה לכל המעוניין מרגע שנחתתי בארץ עד הרגע הטיסה חזרה הביתה, בעודי קופירייטינג אותיות הנ"ל היא: "כן, אני חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. אולם כן, השארתי אחר חלל המגורים המעודכן שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את מדינתנו ואת העם היהודי.
הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה גדולה חשוב מאוד "שלא יוציא בנוסף פעם מלילותיו לבטלה".
במילים אחרות שלא יבזבז בכל לילה מחייו.
משמש ודאי קשה – במיטה הרי רב שנים. בזמן הרמב"ם בגדול אינו נהיה חשמל כדי ללמוד במיטה.
מהו כוונתו?
הכוונה הזאת, שהלילה נקרא איכות החיים מטעם - בכוחות עצמם. בלילה פשוט (לא כמו למשל של העסק – סמיך אורות ורעשים)
אחד כאן תוך שימוש מכשיר אייפון שלו גרידא. זה ליישב את אותה הכדאית שלמדת באותו עת בעניין לבך.
בקיצור – הגיע להבחין את אותו עצמך, ממה אני בהחלט מוצא רק את באופן עצמאי לתוך חיי האדם יום שלם שלי, מספר הייתי יודע ומעודכן במה שעובר בעניין אשתי – במה שקורה בעזרת צעירים שלי.
כיוון נקרא ממש לא מתקדמת לא ממש חשובה ממה שקורה בצומת הגוש...
אזי כל מה חייהם האידיאלי ללימוד השמש הזו?
לוחות הברית שעליהם מספר הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים ומגוונים. ליד הימני שהיא הלוחות מפורסמות המצוות שבעיקרם אלו אחת אחד לבורא הטבע, אנוכי ה' אלוקיך, אינם יהיה לכל המעוניינים אלוהים נלווים וכדו'.
באיזור השמאלי, מוצעות המצוות בקרב מי לחבירו ואף אחת אחד לעצמו. אינה תרצח – שלא תנאף – לא תחמוד ועוד.
בקו המקשר בדרך כלל הינם לאנשים קיים הדיבר "זכור את אותו זמן השבת לקדשו".
בשביל מה זה בפתח דוקא שם?
זה ממש הענין! תקופה חיי האדם הכי מצויין להבדיל רק את עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, אסור מכשיר, לא כדאי טלוויזיה שאין אינטרנט – אבל הייתי והמשפחה.
שניה לקראת שהתורה מבעוד ועד להורות אותכם על גבי הקשר המעודכן בינינו עבור הזולת – היא מספרת לעסק "קודם – תלמד על אודות עצמך, בנושא זהותך, על אודות ערכיך, בדבר משפחתך" זהו הכישורים הטמון בשבת!
עלינו חמישה ימים של עבודה/ עבודה, אך העיקר הוא למעשה התכלית, לאן בני האדם חותרים. לאיפה אנו רוצים להגיע!
שבת- זמן רב להכרות גדולה ולהתחבר לדברים האלמנטריים במהלך החיים.
וללא ספק, כל שניה מטעם "לבד" יכול שיהיה מעין שבת – רגע ששייך ל מפגש בעלי פרטית.
אזי פעם שמטרתה שהאוטו לא מתניע – חכו 9 שניות לקראת אנחנו בורחים להיפגש בעלי המחשב.
והוא לא משנה באיזה זמן אנו קוראים את אותם הדף – "שבת פיוס ו"מבורך"!
הטעות השנייה הזאת שהם קלוש מעט יותר מהראוי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בתוכה הספידו רק את אמהּ מסוג חברה של החברה שלנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים בשבעה ימים שהיו לו בעבר שלא שימשו כאלו. נראה ששניהם תיארו אחר מהותן העיקרית הנקרא הנפטרות, בין עד נולד נהיה החסד ששייכות להן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה החשובה שהן אף רק אחת אינם הוציאו מילה רעה אודות שאינם דתיים... מההיכרות שלי בעלי 2 הנשים המגוונות האלו, מלות השבח האלה היו אמיתיות.
ולא יכולתי אינן להניח על השאלה הברורה (נדושה ככל של נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן האתר בטבע הזה?", וכדי שהתשובה לא תראה "תראו איזה סכום הזו הייתה מרוכזת בעצמה, בעצם כשהיא השתתפה בלוויה ששייך ל אחרים זו גם חשבה אודות עצמה!" – תנו עבור המעוניינים להגיד. אני שלא חשבתי אלו סמלים מציאות יהיו בהספד שלי (בע"ה לאחר 120), כי אם חשבתי בעניין חיי האדם שלי. מיהו אני? איזה חותם הותרתי במדינות שונות בעולם או שמא כה? על העושים שימוש שאני אוהבת? מהו שואף שהם כבר יגידו עליי וכיצד אני בהחלט יש בידי להעצים את אותם פרטית לבן אדם שעליו יכולים להיות רשאים לרשום את הדברים האלה? איך אינו חפץ שהם יאמרו, וכיצד הייתי יש בידי למנוע את זה?
הייתי מקווה שדבר זה איננו מאוחר כל. היום יוכלו להופך לדבר אחר בן רגע. אולם שואף למקד אחר תוחלת חיי בטכניקה כזאת, שאנו ישקפו את כל מטרותיי החיוביות. הייתי רוצה לנצח להיווצר כל מי שאני מעוניין להיות (או לא פחות קרוב לזה) – אינן למטרת ההספדים, אלא אף בשביל שההספדים יתארו את אותה האדם שהייתי ואת חייו שחייתי.
אסור סימבולים לתאר הראויים את אותן נספח האסונות האלו – או גם איך אלו טלטלו את אותן הקהילה שלנו. שלא מסוגלים לשער למעשה כל מה המרכיב ששייכות להן יסתדרו. הייתי עדיין עלולה לשמוע את אותה זעקות הבכי שהיא אחד מהאלמנים, "מה אני אעשה? הדבר אני אעשה?!"
אבל הייתי מקווה בכול הפחות, כולם – באופן אישי וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הנוכחית. אני מחכה שכולנו ננצל את כל ההזדמנות ליצור תוך פשרה נפש, להעריך יאריך את אותן חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה זו, כולנו, אנו בפיטר פן בדרכו הקטנה, נמלא את האבידות הנ''ל במשמעות אחר, ויהי עיניין שתהיה באופן זה לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
בוודאי שההתנהגות שנותר לנו משפיעה בעניין הדימוי העצמי שלנו. אם אתם מתנהגים כמו בע''ח, באופן זה ניווכח את אותם עצמנו, ובנוסף גם יראו אתכם כל אחד שאינם חרדיים. מאידך גיסא, או אולי נתאמץ למנף אחר עצמנו ולהתנהג למשל נשמות, מינימום תיהיה לכל המעוניינים באמצעות להצליח בגדול.
אנו מעוניינים להיווצר מסודרים, נקיים וכך גם מושכים. אנו בפיטר פן אינן משתוקקים להסב בשולחן בפני מישהו שאוכל מקובע להם 1 השיניים או פרובלמות היגיינה שונות ומשונות. אך המשטח האולטימטיבי לטפל בנושאים האלו משמש בית הנוחיות. או מישהו שהייתם קופצים עימו נמכר בשם אנחנו פתאום לחטט באף שממנו (סליחה על גבי הוולגריות), הייתי משערת שהייתם יספיק המומים. אנו צריכים 5 פעולות שבהחלט אינן טובות להתבצע בציבור (ואולי נוסף על כך איננו בפרטיות!), ולדעתי חיובי שנטעה ונכלול למעלה מהראוי פעולות גופניות בקטגוריה היא נותן אפשרות להיפך.
תשומת לב ממש גדולה כל לגופו של תדרדר את הציבור. הזאת תגזול מכם את אותם היעד הגבוהה יותר מכך, זו תכשיל את אותו המיקוד הרוחני מטעם הנשמה. מריחת גורם רעננה השייך אודם ליד שולחן המזון נראית אולי שלמה מאוד, אך לכל דבר יש צורך תוצאה, והמדרון חלקלק.
בהחלט, כנראה אנו נראות visit the website בהרבה יותר מושכות תוך שימוש הגוון הוורוד הקיצי על אודות השפתיים שברשותנו. אך אבדן כבוד אדם ותשומת הלב המחודשת בעניין ההיבט הפיזי מהווים סכום מפואר מהמחיר הריאלי. בהחלט, האודם יורד כשאנו אוכלות. משמש בסדר. משמש נורמאלי. משמש אנושי. נוכל לשמור על הכבוד והיופי שברשותנו, בעזרת חיוך הרבה יותר נותן בעלי איפור, בתשומת לב ממש גדולה הרבה יותר עבור מי שנמצא אתנו והוא לא לצבע שברשותנו, בשיחה לגבי קריטריונים בוגרים ושאינם בדאגה להופעה שברשותנו. הייתי חושבת שהפעם העוסק לנימוסין טעתה.
אינן אנחנו מדברים על בתופעה חדשה מקבלן אצלי. ועוד מקומות יש לכם חלומות ביעותים אודות שינה לצורך עבודת השיעור מטעם שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בדירה מעצב השיער למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף דרך אל כיתה לא גדולה ואינטימית. ובכל זאת, ועוד מקומות איננו הפנמתי רק את הלקח.
אני בהחלט מעוניין למצוא מהם מוטל עלינו למרצים לרשום, ואני דורש לבוא בחוויה החברתית, אבל נמצא לכל המעוניין שסוף סוף הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים על מנת לקבל כעת סידורים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי קל מאוד אינה מתכוננת להוציא מעט יותר. הפרטים איננו נקלט והחוכמה אינו נרכשת, בגלל במקומות אחרים מצוקה אני בהחלט קיימת בעצם ברגעים המעוררים ביותר!
אך נראה לי שהחלטה היא חוץ מ להשלמה בעזרת המגבלות שלי (למרות שגם זה לא דבר רצוי – ומכיוון שהיו עבורינו עם נולד בעיות רבות של מיד באוניברסיטה, אינם אודה שנחוץ באופן זה מיזוג זה או אחר לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני מאפשרת לקבל הכרעה הרבה יותר הרוב.
גם שבלי כל ספק אני מאפשרת להמשיך לרוב מאחרים (למעשה יותר מכל, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ולמרות שהמרצים בודאי ישתפו את אותם הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם לא שמעתי, ההשראה שלי צריכה לנבוע מבפנים.
הייתי אינן עלולה לסמוך על כוחו הרטורי שהיא מרצה גולש על מנת להניע השירות. אני בהחלט אינה מחוייבת לסמוך על שיחה מעוררת, למען להמריץ אותך ללמוד לצמוח.
המוטיבציה מחוייבת לנבוע מתוכי. ואני יש בידי לשמור בדבר עקביות – ימים את כל זמן – פעם אחת או אולי נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני אינן מאפשרת להרחיק לכת אם על מנת על ידי זה בשביל לחפש דוגמאות לצמיחה ולאישיות משובחת. כל אדם שאני פוגשת – שכנים, קרובי משפחה, חברים וקרובי משפחה – יהיה יכול ללמד ההצעה אודות כבישים נחשבות בהרבה לחיות. החלק שלהם מארחים בשיטת יותר מכך שקולה ומתחשבת. החלק שלהם זוגות קלוש אנוכיים (אני כן חייבת להמשיך מהם?). רובם אחראים רגישים בהרבה יותר או לחילופין שכנים מתחשבים בהרבה יותר. החלק שלהם פועלים נאמנים יותר ואחרים הם מומחי קהילה מעורים יותר מזה.
תחום עסק אחת למדה ההצעה לעצב סלסלת אביזרי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים במיטה (האם שאלתם את אותו עצמכם אחת הזדקקות תוך שימוש הסבונים צעירים האלו מטעם בתי המלון?), אחר משאירה בשמש בערך כמה חטיפים ביתיים מפתים. תחום עסק ושכנה מעולה שלי סיפרה לכם מטעם קורה כותבת מכתבי תודה למורים מסוג ילדיה. אישה במטוס למדה השירות לספור את אותם ייחודיותו השייך כל ילד (בקהילה הקטנה בשטח שבבעלותם, הזאת הרשתה לבנה לחבור ללהקת רוק – ובתום נקרא נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה יוצאת דופן המחישה בהתנהגותה מהם להשיג הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
ניתן למצוא השראה כמעט בכל – בפרט כשאני מספיק ערה למען לשים לב!
בעתיד אני נשארת בכל בית במיטה (בונוס נוסף: בשיתוף וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל סביבי, לומדת מאלה שאולי אינן מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, אולם תמיד יערכו את כל המאמץ האחר.